בימי מלחמת העולם הראשונה , בערב פסח תרע " ז ( , ( 1917 שלח ג 'מאל פאשה צו זימון לנכבדי היהודים של יפו ושכונותיה . כשהתקבל הצו במשרדי הקהילה , נחרדו הנכבדים וחששו שהזימון אינו מבשר טובות . בכינוס הודיע ג ' מאל פאשה לנאספים שהוא פרסם צו גירוש המחייב את כל תושבי יפו ושכונותיה להתפנות מיד . קריאות שוד ושבר נשמעו מכל עבר : " למה ? " " לאן נתפנה ? " " איך נתפנה ? " " ממה נתפרנס בגלות ? " קראו נכבדי העדה . על השאלה למה הוצא צו הפינוי השיב ג ' מאל פאשה לנכבדים : " כולכם עדים שב 22 בפברואר הפגיזו אניות בריטיות את נווה צדק , ופגזים פגעו בבית החרושת וגנר ובראינוע עדן . אני נאלץ לפנותכם , כי אין לי האמצעים להגן על תושבי העיר ושכונותיה מפני ההפגזות של הבריטים מהים " . אולם לא זו הייתה סיבת הגירוש האמתית . ארץ ישראל הייתה נתונה אז בשלטון עות ' מאני , וכמפקד הארמייה הטורקית הרביעית , היה ג ' מאל פאשה מופקד על הדיפת המאמצים של הבריטים לכבוש אותה מידם . ההפגזה על נווה צדק מן הים הדליקה אצלו נורה אדומה . הוא החל לחשוש שמא יחברו התושבים היהודים לאויב הבריטי וישתפו אתו פעולה . כדי למנוע אפשרות זו , הוציא...
אל הספר