באחד הימים , כשחזר אבא נאמן מהעבודה , הוא התרחץ , החליף את בגדיו , ולאחר מכן , כהרגלו משכבר הימים , הצטרף ליושבים ליד השולחן שבמרפסת . רעייתו שרה ישבה שם ופטפטה עם מוריס שנברג וחיים חיסין . אבא ישב פזור דעת , שקוע בשרעפיו , ולא שבע מראות את פניה מלאות החיות של שרה שישבה מולו . בהיסח הדעת החל אבא להקשיב לשיחה ומצא שהוא מתעניין בדברים ששמע . שרה ואורחיה דיברו על הקמת תאטרון חובבים ביפו . " אני חולם כבר הרבה זמן להקים להקת תאטרון חובבים " , אמר מוריס . " אמרתי למוריס שיפו צריכה להיות עיר כמו כל הערים שבארצות שמעבר לים " , הוסיף חיסין . " לפני כמה ימים נפגשנו והחלטנו שלא רק נחלום על תאטרון , אלא פשוט נקים אותו . את ודאי זוכרת את המודעה שפרסמנו בעקבות ההחלטה שלנו . במודעה הזמנו את המעוניינים לשחק בתאטרון להתייצב בביתי בנר השמיני של חנוכה " , המשיך מוריס . " זה היה אתמול בערב " , אמרה שרה . " ספר מי ומי היו בין הבאים " . " פגשנו אמש את קלינר ומינקוב מרחובות " , סיפר מוריס , " וגם את גברת סלוצקין ואריה וילנסקי מחדרה , מניה טופורובסקי מראשון לציון , צבי קלרינט , מנדל חנקין ... " " והאחים אברהם...
אל הספר