יום אחד , כאשר שב ישראל ב " ק מהתפילה , ראה כמרים פרבוסלבים מגלגלים שיחה ליד קברו של השיח ' אבו שוש . באותו הבוקר לא נתן ישראל ב " ק את דעתו למפגש זה , אבל כשנוכח שהם נפגשים יום אחר יום , חשש קל החל לכרסם בלבו . " מה לכמרים ולרובע היהודי ? " שאל את עצמו . כאיש מעשה הוא לא הרפה עד שבירר את העניין אצל מושל ירושלים , ידידו הבביליר ביי . " הכמרים הם שליחיו של הצאר הרוסי ניקולאי הראשון " , סיפר לו ידידו . " במצוותו הם בודקים את האפשרות לרכוש את חלקת הקרקע שקבר השיח ' עומד עליה " . " מה צורך להם בקרקע זו ? " שאל ישראל ב " ק . " כוונתם להקים עליה כנסייה רוסית פרבוסלבית " , ענה לו מושל ירושלים . " כנסייה בלב הרובע היהודי ? " נזעק ישראל ב " ק . " לא יקום ולא יהיה " , מלמל לעצמו ובנימה פסקנית הוסיף : " אקדים את הרוסים ברכישת הקרקע " . הבהיל ישראל ב " ק את ניסן בנו וציווה עליו : " סע מיד לסדיגורה אל הרב ישראל פרידמן מרוז ' ין . בקש ממנו בכל לשון של בקשה שישיג לנו כסף ונוכל להקדים את הצאר ניקולאי הראשון בקניית אדמת הקבר . כשהכסף יהיה בידינו , לא זו בלבד שנעביר את רוע הגזרה של בניית כנסייה בלב הרוב...
אל הספר