בשלהי המאה התשע עשרה נישאה סבתי איטה לאברהם סופר ששינה את שמו לאברהם בן יעקב . הבאבע פיניה , סבתה של סבתי איטה , הייתה נשואה לרבי יודל בלומנפלד . שתי המשפחות , משפחת סבתי איטה ומשפחת הבאבע פיניה , התגוררו זו ליד זו ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים ; משפחת בן יעקב גרה ליד בית הכנסת שער השמים , מול שער הכניסה לבתי המחסה ולכיכר , ומשפחת בלומנפלד גרה בבתי המחסה שניצבו על שפת הדויטשער פלאטץ , מקום שנקרא היום כיכר בתי מחסה . בני משפחת בלומנפלד היו חרדים ונתמכו על ידי כספי החלוקה . תמיכה זו אפשרה לרבי יודל להתפנות מעול הפרנסה ולהקדיש את זמנו ללימוד תורה . רבי יודל הקפיד על שמירת המצוות , קלה כחמורה , אבל לפעמים היה נדמה שהוא עושה כן לא רק מתוך אמונה , אלא מהחשש פן יבולע לו וישללו ממנו חלילה את זכאותו לדמי החלוקה . סבא אברהם היה מורה לעברית בימים שיידיש הייתה בהם השפה המדוברת . בעת ההיא לא היה מקובל כלל ועיקר עיסוק מעין זה בקרב אנשי הקהילה היהודית . לא זו בלבד שסבי אברהם לא הקדיש את זמנו ללימוד התורה , אלא שהוא גם הוסיף חטא על פשע — השתמש בשפת הקודש למטרות חולין ואף עודד את תלמידיו לעשות כן ....
אל הספר