הנוסח בקידושי אשה אינו קבוע . הבעל יכול לומר או לכתוב : הרי את מקודשת לי , או הרי את מאורסת לי , או הרי את לי לאינתו ( לאשה ) . שמואל מוסיף ומונה לשונות שאינם מועילים בקידושין , שאם אמר הריני אישך , הריני בעלך , הריני ארוסיך אין כאן אפילו חשש לקידושין , לפי שנאמר ' כי יקח / ולא שיקח את עצמו לאשתו " . בפפירוס ארמי של יב ( אליפנטיני שבמצרים ) סי ט ' ו כתוב שאמר הבעל לאבי האשד ,: ' והי אנתתי ואנה בעלה מן יומה זנה ועד עלם ' , ותרגומו : היא אשתי ואני בעלה מיום זה ועד עולם . לשון זה דומה ללשון שבהושע ( ב ' , ד ) : ריבו באמכם ריבו כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה . מכאן שהיו אומרים בקידושין ו את אשתי ואנכי אישך , והוא לשון המועיל גם לשמואל , משום שהוסיף ' את אשתי ' , שלקח את האשה לעצמו . הסדר והתוכן של המשניות במסכת קידושין הפרק הראשון יש בו שני חלקים : שש המשניות הראשונות עוסקות בהלכות קניין , ושאר המשניות הן קובץ של הלכות שונות שצד שווה בסגנונן , היינו שכולן פותחות בתיבת ' כל ' . החלק הראשון השונה דיני קניין נסדר כאן , לפי שהוא פותח בהלכות קניית האשה : האשה - נקנית בשלוש דרכים וקונה את עצמה בשת...
אל הספר