א. לשון המקרא

החילופים בלשון המקרא בין העיצורים בקבוצה הזאת ידועים אצל מדקדקי ימי הביניים ואצל פרשני המקרא . ר ' יהודה אבן קורייש מציג שבע דוגמות לחילופי ג — כ — חמש מהמקרא גופו ושתיים במעבר מלשון המקרא ללשון המשנה ולארמית . למעשה , הוא הראשון המדבר על חילוף פונטי פונולוגי בין שני ההגאים ומציג זוגות מילים בעלות משמעות שווה , ועל כן אביא את דבריו במלואם : [ 1 ] עבית כשית [ דברים לב , טו ] נהיית בעל עור קשה , מדברי המשנה : בהמה גסה ובהמה דקה [ חולין ב , ו ] . וחילופי הכ " ף בגימ " ל ב ' כשית , וגסה ' , כגון : [ 2 ] וסכרתי את מצרים [ ישעיהו יט , ד ] והסגרתי עיר ומלואה [ עמוס ו , ח ] . כי יסכר פי דוברי שקר [ תהלים סג , יב ] והשער לא יסגר [ יחזקאל מז , ב ] . [ 3 ] וכובע נחשת [ שמואל א יז , ה ] — ומגבעות תעשה להם [ שמות כח , מ ] . ובהמשך : [ 4 ] ויסכרו מעינות תהום [ בראשית ח , ב ] — ואומרה ויסגרו הדלתות [ נחמיה יג , יט ] . [ 5 ] הסר משוכתו [ ישעיהו ה , ה ] — סוגה בשושנים [ שיר השירים ז , ג ] . ופירושה גדר מגודרת . [ 6 ] מארץ מגוריהם [ יחזקאל כ , לח ] — על ארץ מכורתם [ יחזקאל כט , יד ] . [ 7 ] חופר גומץ [ ...  אל הספר