הספר עוסק בלשון חכמים , ואולם הצירוף " לשון חכמים " מכוון כאן למשמעו הרחב של הביטוי , דהיינו לשון התנאים והאמוראים . ואף כי עיקרו של המחקר הוא לשון התנאים , סברתי שראוי להציג גם את העדויות של התלמוד הירושלמי ומדרשי האגדה העיקריים מכאן ושל התלמוד הבבלי מכאן , וזאת משני טעמים : ( א ) פעמים שהעדויות מספרות התנאים מועטות , ואין החוקר יוצא מכלל ספק ביחס לקדמות החילוף ; ( ב ) ספרות האמוראים על שני ענפיה — הארץ ישראלי והבבלי — עשויה ללמדנו דבר על גלגוליה של לשון התנאים בשני ענפיה , למן עריכת המשנה ועד לעיצובה הסופי בדפוסים . ולא הסתפקתי בכך אלא החלטתי להעשיר את עדי הנוסח אף מחיבורים שאינם נכללים במסגרת " ספרות חז " ל " , בהם ספרות הפיוט , ספרות הגאונים ופירושי הראשונים והאחרונים . העדויות שבספר מסודרות לפי סדר כרונולוגי של החטיבות : חיבורי התנאים , חיבורי האמוראים , ספרות הפיוט הקדום , חיבורי הגאונים , חיבורי הראשונים ועוד , והם מובאים ברצף ללא כל חלוקה לתקופות או לסוגות . . 25 שרביט , חילופי . . 26 שרביט , העיצורים . . 27 בר אשר , תורת הצורות . א . חיבורי התנאים : המשנה , התוספתא ומדרשי ההלכ...
אל הספר