היסוד הראשון שכל אחד מגיבורי הסיפור נאלץ להתמודד איתו היה התשישות הנפשית והגופנית הגוברת לנוכח המאורעות שהתפתחו במהירות גדולה כל כך עד שאיימו להכריע את העוסקים במלאכה . לדברי שפר היטלר היה שרוי " בפקעת עצבים חריגה " בימים האחרונים של אוגוסט , והיה רושם שהוא " מותש מעודף עבודה " . גבלס התלונן ביומנו שוב ושוב שהוא שוכב לישון בשעה מאוחרת : " הלכתי לישון מאוחר , קמתי מוקדם " , כתב ב 23 באוגוסט ; " שכבתי לישון מאוחר , ואני מת מעייפות , שעות שינה מעטות " , כתב יומיים לאחר מכן ; " שלוש לפנות בוקר ואני עדיין במשרד ... שעות מעטות לישון " , כתב ב 26 באוגוסט ; וכך הלאה . רישומיו של קדוגן בלונדון דומים מאוד , וגם הוא קובל שמדי לילה הוא חוזר הביתה בשעות הקטנות : " משוגע מעייפות " , כתב ב 30 באוגוסט , " לא יכול לכתוב דיווח שלם או מסודר , עייף מדי " , כתב בלילה שלמוחרת . נוויל צ ' מברליין תיאר את הלך רוחו במכתב שכתב לאחותו הילדה ב 27 באוגוסט והביע את תחושת המתח המתמיד שהשפיעה על כל השחקנים הראשיים : אוף ! איזה שבוע . עוד אחד או שניים כאלה יפחיתו שנים מחיי . בין שזו מלחמת עצבים בלבד ובין שאלה כבר ...
אל הספר