הלל ניומן מבוא אילו היינו צריכים לשחזר את תולדות הספרות הנוצרית בעת העתיקה ולתאר את גדולי הסופרים ואת יצירותיהם על סמך המצוי בספרות התלמודית בלבד , ברור שלתוצאה היה ערך אפסי . גם בכיוון ההפוך מתגלה תופעה דומה : המקורות הנוצריים אמנם מרבים לעסוק ביהודים וביהדות , אבל נתקשה ללמוד מהם על תולדות הספרות התלמודית ועל חוגי גיבוריה ויוצריה . ואולם ההיכרות המוגבלת שמפגין כל צד עם הצד שכנגד בכל הקשור ביצירות ספרותיות ובתרבות ' אקדמית ' יש בה כדי להטעות . הספרות הנוצרית הקדומה עשירה בפרשנות למקרא ובדברי אגדה הבאים בשם ' היהודים ' ו ' העברים ' , ולעתים קרובות דומים הדברים למצוי בספרות חז " ל . גם במקומות שאין בהם זכר ליהודים בשמם אפשר לפעמים לגלות זיקות למקורות יהודיים , וביניהם גם מקורות תלמודיים . מצאנו גם תיאורים של מנהגי היהודים והליכותיהם , ואף בהם ניכרת לפעמים קרבה לידוע לנו מספרות חז " ל , אם כי שיעור העדויות הללו קטן ביחס לעומת דברי האגדה . ואולם לפעמים מה שייחסו אבות הכנסייה ליהודים אכן מצוי בספרות התלמודית , אך מוכר גם מכתבי יוסף בן מתתיהו או מספרים חיצוניים ומקורות אחרים שעמדו לרשות הנו...
אל הספר