ושמות מקומות . במילון כינה רב האיי גאון את לשון חכמים בשמות ' לשון חכמ '' או ' כלאם אלחכמים ' . בהפנותו למקורות ארמיים השתמש רב האיי גאון במונחים ' אלנבטי ' ( ארמית בכלל וארמית התלמוד בפרט ) , ' תרגום ' ( תרגום אונקלוס , תרגומי ארץ ישראל לתורה או תרגום יונתן לנביאים ) , ' אל כסדאני ' ( ארמית המקרא ) , ' אלסריאניה ' ( ארמית של הנוצרים , אולי רק של הפשיטתא ) , ' לגה אלשאמיין ' ( לשון ארץ ישראל שבתוספתא ובתלמוד הירושלמי ) . רב האיי גאון הגדיר את המילים בערבית יהודית אך לעתים גם בעברית . למשל , בהגדרתו שני חודשי השנה : איר – ' חדש משהור ' ( ' חודש מפורסם ' ) , ובצדו אלול – ' שהר משהור ' ( ' חודש מפורסם ' ) . . 2 ס פ ר ה א ג ר ו ן עד לגילוי שרידים של כתאב אלחאוי , נחשב האגרון של רס " ג למילון הראשון . בספר האגרון תרגם רס " ג מילים עבריות לערבית יהודית . בנוסף לביאור מילים מקראיות , תרגם רס " ג גם מילים מספרות חז " ל ואף ציין את המקור החז " לי של המילה ( ' משנ '' = ' משנה ' ; ' תרג '' = ' תרגום ' ) . לדוגמה : כרתן משנ ' סלק ( = כרישה ) ממש משנ ' מעני מא ( = דבר מה ) לגין משנ ' קנינה ( = בקבו...
אל הספר