היסטוריה, היסטוריוגרפיה ודימויי העבר בספרות חז"ל

שנה . עד כאן היו הנביאים מתנבאים ברוח הקודש מיכן ואילך הט אזנך ושמע דברי חכמים ' . לא זו בלבד שיש כאן הבחנה ברורה בין עבר והווה , אלא שאפשר כי גם נרמזת כאן הסתייגות מראיית ההתפתחות העולמית כירידה או כנסיגה מתמשכת . התלמוד הבבלי ( בבא בתרא יב ע " א ) מצטט את רב אמימר , הסבור כי ' חכם עדיף מנביא ' , ואילו חכם אחר , רב אבדימי , טוען כי ' מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים ' . התלמוד הירושלמי ( עבודה זרה ב , ח [ מא ע " ג ]) נוקט עמדה דומה , ומכריז כי ' חמורין ( או : חמודין ) דברי זקינים מדברי נביאים ' , ובמשל שהובא שם בהמשך מעדיף בעליל את מעמד החכמים : נביא וזקן למה הן דומין ? למלך ששילח שני סימנטירין שלו למדינה . על אחד מהן כתב אם אינו מראה לכם חותם שלי וסימנטירין שלי אל תאמינו לו . ועל אחד מהן כתב אע " פ שאינו מראה לכם חותם שלי וסימנטירין שלי האמינו לו . כך בנביא כת ' ' ונתן אליך אות או מופת ' ( דברים יג , א ) , ברם הכא ' על פי התורה אשר יורוך' ( דברים יז , יא ) . עדיפותם של חכמים כמנהיגי ישראל על פני קודמיהם , הכוהנים , מודגשת בצורה בוטה עוד יותר . ספרות חז " ל רצו...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי