תרגומי המקרא הארמיים

אברהם טל מבוא השורש תרג " ם מופיע כבר במקרא . ואולם אין ודאות שהפועל הפסיבי ' מתרגם ' שבעזרא ד , ז מכוון להעתקה משפה לשפה . הניסוח ' וכתב הנשתון כתוב א ֲרמית ומתרגם א ֲרמית ' הוא קשה , מפני שהחזרה על המילה א ֲרמית מונעת הבנה כזאת . על כן יש מתרגומי המקרא שהעדיפו להתעלם ממנה , כגון הגרסה האנגלית Revised Standard Version - ( להלן RSV ) שתרגמה בעקבות השבעים : . ' Th e letter was written in Aramaic and translated ’ אפשר שהאמור שם בפסוק יח על אותו הנשתון , ' מפרש קרי קדמי ' , מכוון לומר ש ' מתרגם ' ו ' מפרש ' עניין אחד הם . ואכן יש לשורש תרג " ם הוראה של פירוש . והעניין קשה . התייחדות מובהקת של השורש תרג " ם לעניין ההעתקה משפה לשפה , לאו דווקא ארמית , ניכרת מימי המשנה ואילך . וכך היא אומרת בעניין קריאת המגילה : ' קראה על פה קראה תרגום בכל לשון לא יצא ' ( מגילה ב , א ) . אבל במסכת אחרת ' תרגום ' מציין את הלשון הארמית : ' תרגום שבעזרא ושבדניאל מטמא את הידים ' ( ידים ד , ה ) . המשנה מעידה שמלאכת התרגום במסגרת עבודת בית הכנסת כפופה לכללים . היא אוסרת תרגום קטעים מסוימים מטעמים שונים : ' מעשה רא...  אל הספר