באותם ימים הייתה קבורת המתים ביישוב ובמדינה נתונה בלעדית לחברות קדישא של הקהילות הדתיות . בחודשי המלחמה הראשונים התנהלו רוב הקרבות בקרבת יישובים יהודיים , וכמקובל טיפלו הקהילות הדתיות המקומיות בקבורת הנופלים . היה זה טבעי אפוא שנושא קבורת החללים בצה " ל יימסר לרבנות הצבאית . בעיצומם של הקרבות בנגב , במסגרת מבצע ‘ חורב ‘ , החליט הרב גורן להקים בתי קברות זמניים סמוך לאזורי הקרבות וקבע את סדרי הקבורה והלוויה של חללים . כאשר תמה המלחמה התברר שמאות חיילים , שנפלו בקרבות באזורים שלא נכללו בתוך קווי שביתת הנשק , טרם הובאו לקבורה ב ‘ קבר ישראל ‘ והוכרזו כ ‘ נעדרים ‘ או כ ‘ חללים שמקום קבורתם לא נודע ‘ . חלק נכבד מזמנו של הרב גורן ועמיתיו במהלך שנת 1949 הוקדש למסעות חיפוש אחר שרידי חללים נעדרים , הבאתם ארצה וזיהוים לשם קבורתם בבתי הקברות הצבאיים הקבועים , שהתארגנו באותה תקופה . מטבע הדברים נערכו רוב המסעות הללו בתוך שטחי האויב והיו כרוכים בסכנות מרובות . כך למשל ערך הרב ביקור ב ‘ כיס פלוג ‘ ה ‘ עוד בטרם פונה משם הצבא המצרי ופגש שם את המיור הצעיר גמאל עבדול נאצר . הוא גילה במקום את קבר האחים של ...
אל הספר