גם בחיל הים עלו הרהורים בדבר עצמאותו של החיל ; וכמו בחיל האוויר , שררה גם בו מתיחות בין מטה החיל לבין המטכ “ ל : הספנים סברו כי אנשי היבשה , ששלטו במטה הכללי ובאגפיו , אינם מבינים את צורכי החיל . כמסופר לעיל , הצטרף גם הקברניט שלמה שמיר לדיון המכריע בשאלות אלה , שנערך בספינה בלב ים ב . 9 - 10 . 12 . 1949 הכול הבינו שהיקפו הצנוע של חיל הים הישראלי אינו יכול לשאוב השראה מהדגם הבריטי , שהצי היה בו הזרוע הבכירה . כן נראה כי בית גידולו של שמיר בחיל היבשה סייע לריכוך עמדתו בנושא . באותה היוועצות , על סיפון אחת מספינותיו , הביע שמיר הסתייגות מסמכותם של ראשי האגפים במטכ “ ל להחליט בעצמם על העדיפויות ; הוא דרש להרחיב את מסגרת המטכ “ ל ודרש שפקודות המטה יקחו בחשבון גם את צורכי חיל האוויר וחיל הים : ‘ צריך לשבת יחד עם אנשי חיל האוויר ואנשי חיל הים ולראות כיצד צריך לקבוע את הדברים בכל מיני שאלות אשר יש בהן הבדלים מסוימים ‘ . עם זאת , קיבל שמיר את מרותו של ראש המטה הכללי ללא סייג . בשונה מבכירי חיל האוויר , לא הייתה לאנשי חיל הים יומרה אסטרטגית . לקראת סוף הדיונים , הצהיר שמיר : ‘ אני מקבל את המטה...
אל הספר