ריחוק וניכור

בחיל הים שררה באותה תקופה תחושה של ריחוק וניכור מצה “ ל . רן מסכמת עדויות רבות לאמור : ‘ מוטיב ההסתגרות וההתרחקות של חיל הים מהחילות האחרים חוזר בשיחות עם ותיקי החיל ‘ . היא תולה את התחושה הזו , בין השאר , בריחוק הפיזי בין אנשי החיל , שהתרכזו באזור חיפה ומפקדת החיל שישבה במרומי הכרמל , לבין מרכזי הפעילות של צה “ ל בתל אביב וסביבותיה . האפשרות להעביר את מפקדת חיל הים לתל אביב , שהוגשמה רק אחרי מלחמת ששת הימים , עלתה על הפרק מדי פעם בפעם , אולם רוב קציני החיל היו סמוכים לבסיס חיל הים בחיפה . רן מוסיפה תיאור פיוטי : ‘ ממשכנם הגבוה במטה בסטלה מריס , בפינתו הצפון מערבית של ראש כף הכרמל , היה הנמל פרוש לנגד עיניהם וניתן היה לראות בבהירות כל כלי שיט צבאי ואזרחי , שעגן או נע במימי הנמל או במפרץ ואף לאורך החוף עד מעבר לראש הנקרה , הנקודה הצפונית ביותר של הגבול הימי ועד למבצר עתלית בדרום ‘ . החודשים הראשונים של שנת 1949 עמדו בצל אותה מבוכה ששררה בחיל בתקופת המלחמה , הן לגבי המבנה והגדרת הסמכויות והן לגבי הפיקוד . פול שולמן , שמונה לראש מטה החיל ולמעשה פיקד עליו — ולקראת סוף המלחמה אף מונה למפקדו...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי