המונח ‘ מילואים ‘ או ‘ עתודות ‘ — כפי שהעדיפו לכנותו בראשית הדרך — עלה על הפרק בעיצומה של מלחמת העצמאות אך משמעותו הייתה שונה מזו שניתנה לו בהמשך . בעקבות כישלון הניסיון לגייס את פועלי המפעלים הכלכליים החיוניים לשרת ב ‘ חטיבות עבודה צבאית ‘ , מוינו מחדש עובדים שקיבלו עד אז פטור מגיוס צבאי מסיבות כלכליות . אלה מהם שנמצאו חיוניים למשק גם בסריקה נוספת , קיבלו פטור חדש — הגם שהיו חייבים בגיוס מצד גילם , מצבם המשפחתי ומצב בריאותם . בעקבות קרבות סתיו 1948 ולקראת הקרבות שעדיין היו צפויים בחורף , גברו לחציו של הצבא למצות את הפוטנציאל של כוח האדם לשם הגדלת הכוח המגויס . הוחלט לגייס את פטורי הגיוס מטעמים כלכליים וכן את בני השנתונים 1903- 1907 למסגרת מיוחדת , שנקראה ‘ עתודות מילואים ‘ ( עמ " ל ) . המגויסים החדשים , שהמשיכו בעבודתם האזרחית , חויבו לשרת מספר נקוב של ימים בכל חודש והיו אמורים לעמוד לרשות הצבא לצורכי אימון ולמשימות דחופות . הם עוצבו בדומה ליחידות המילואים שהונהגו בצה " ל מאוחר יותר : בשלוש קטגוריות , לפי מספר הימים שהצבא רשאי לגייס לשירות פעיל 6 , 14 — או 4 ימים כל חודש . אף שמקצת אנ...
אל הספר