במאמר שפרסם הרמטכ " ל דורי בראשית שנת , 1949 הוא הציב את השאלה : ‘ איך ניתן להשיג את מטרותינו החיוניות באמצעים המוגבלים מאד שיעמדו לרשותנו ‘ , והשיב עליה בהדגשת יתר : ‘ ראשיתה של התשובה לשאלה זו היא תכנון , תכנון כולל , מקיף וממצה הרואה למרחוק ‘ . אכן , את מרבית זמנו הקדישו הרמטכ "ל וחבר עוזריו , חברי המטה הכללי , לתכנון מחודש של מערכות הצבא ומבניהן . ב 6 . 4 . 1949 הוציא הרמטכ " ל מסמך ושמו ‘ הוראת הפיקוד העליון — שינויים במבנה צה " ל ‘ , פקודה שחילקה את כוח האדם לשלושה סוגים : הצבא הסדיר , שכלל את מגויסי החובה ואת אנשי צבא הקבע ; אנשי המילואים שיגויסו בשעת חירום ; ואנשי חיל המשמר להגנת יישוביהם בספר ובעורף . היה ברור לכול כי לנוכח הפער העצום בין הפוטנציאל הדמוגרפי במדינות ערב לזה של מדינת ישראל , יש לבסס את תכניות ההגנה שלה על צבא סדיר קטן ( קבע וחובה ) וצבא מילואים גדול , שיגויס מדי פעם בפעם לצורכי אימונים ותעסוקה מבצעית ויעמוד לרשות צה " ל בעת חירום . בחורף תש " ט שררה במטכ "ל מבוכה לגבי הדרך של גיוס ואימון ה ‘ רזרבה ‘ , אך לא התגלעה כל מחלוקת בדבר הצורך לארגן בדרך כלשהי את המשוחר...
אל הספר