המצעד שלא צעד

ביום העצמאות הראשון לכינון מדינת ישראל , ז ‘ באייר תש " ט , הוחלט לערוך בתל אביב מצעד צבאי שיציג לציבור את ‘ צה " ל החדש ‘ , על מדיו החדשים וכלי נשקו הנוצצים . קצין משירות הציוד נשלח בדחיפות לארצות הברית להזמין מדים חדשים לצועדים במצעד . למפקד המצעד נקבע סא " ל זאב מליון , ששירת כקצין בצבא הבריטי והיה עתה קצין בכיר במטה הכללי . בציבור שררו ציפיות נלהבות לחוויה לאומית מרוממת ורבבות גדשו את המדרכות , המרפסות והגגות לאורך הנתיב שהמצעד היה אמור לצעוד בו . עקב תקלות שונות בתכנון המצעד ובניהולו , ולא פחות מזה — עקב התלהבותו של הקהל שלא ידעה גדר , פרץ הקהל הרב , שהגיע בהמוניו מרוב חלקי הארץ , אל תוך השטח המגודר ומנע מהחיילים לצעוד כסדר . המפגן , שנודע ברבים כ ‘ מצעד שלא צעד ‘ , שובש כבר מתחילתו והפיקוד נאלץ לבטלו ולפזר את היחידות שהיו ערוכות להשתתף בו . רק שרידים מעטים הצליחו לעבור על פני במת ההצדעה ותחושות מבוכה ואכזבה פשטו בכול . מעיד על כך תיאורו המפויט של עיתונאי : ‘ ליבה של תל אביב פועם ברחובותיה המרכזיים . אתה יוצא לרחוב אלנבי — והרי זה כאילו מששת את דופקה של העיר . [ ... ] אתמול רצתה ת...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי