לגבי זכאות החיילים הוותיקים להשתחרר . ב 10 . 2 . 1949 יצאה פקודת אגף כוח אדם לשחרור חיילים נשואים בני שלושים , אף אם אין להם אלא ילד אחד , ולשחרור כל הנשים הנשואות . אלא שהיחידות , שהופקדו על ביצוע הפקודה , נמנעו מלשחרר חיילים מהקטגוריות הללו שהיו בעלי מקצוע חיוניים לתפעול היחידה והם כונו ‘ מוקפאים ‘; בפועל שוחררו רק 65 אחוזים מהם . לאור עיכובים אלה , ועקב גיוסם של עולים חדשים — שהחלו מגיעים ממחנות המעצר בקפריסין וממחנות העקורים באירופה — התקשה הצבא לצמצם את המצבת לרמה שנדרשה . הוויכוחים במטה הכללי נמשכו עד ראשית קיץ . 1949 בן גוריון נטל חופשה מיוחדת כדי ללמוד את הבעיה לעומקה , מעין ‘ סמינר ‘ זוטא כפי שערך ערב מלחמת העצמאות . הוא היה נתון ללחצו המתמיד של שר האוצר , אליעזר קפלן , שהודיע לו בישיבת הממשלה באמצע יולי שאין הוא מסוגל לממן אפילו 4 . 5 מיליון ל " י לחודש , סכום שנדרש להצעה המצומצמת יותר של שר הביטחון — לא כל שכן לדרישות בפועל של הצבא . בחודש ספטמבר הודיע משרד הביטחון שכספים הוקפאו , ואין הוא מסוגל לשלם . הרמטכ " ל דורי ניסה להקטין את הפערים בין דרישת האוצר לזו של שר הביטחון ו...
אל הספר