במבוא לספר זה נדרשתי להגדרות ההיסטוריוגרפיות של המונחים ' היישוב הישן' ו ' היישוב החדש ' ואף השתמשתי בהם לא פעם במהלך הספר , בעיקר במקומות שמושאי המחקר עצמם נקטו אותם כדי לבדלם מאגודת ישראל בירושלים . עם זאת נראה כי עצם קיומה של פא " י מערער על מונחים אלה , כמונחים המאפשרים להיסטוריונים להגדיר את החברה היהודית בארץ ישראל בתקופת העליות הציוניות , כפי שהצגתי במבוא . בעבר כתבו ההיסטוריונים על בודדים שחצו את הגבולות : מחד גיסא , משגיחי כשרות ביקבי הברון או האחראים על שירותי הדת במושבות , ומאידך גיסא — אחדים מאנשי היישוב הישן , שרכשו להם אדמות כדי להתפרנס מחקלאות באזורי ההתיישבות של היישוב החדש . בסיומו של מחקר זה נראה שראוי לדון בנושא זה מנקודת מבט חדשה : תנועת פועלים המתאימה , בהגדרה האישית של חבריה , לעולם הערכים של היישוב הישן ( מחויבות להלכה והקפדה עקרונית על דרישות הלכתיות אורתודוקסיות , כלבישת ציצית וכו ' ) , ובו בזמן תנועה הנטועה — כקבוצה — ביישוב החדש , ביצירה המתחדשת של ההתיישבות , מתוך שותפות בבניית חברה חדשה ויצרנית . פא " י פעלה אפוא ביישוב החדש במסגרת אגודת ישראל העולמית כשזו ...
אל הספר