בהייררכיה הפנימית של פא " י עמדו מעל הפועל הפשוט חברי ההנהגה הארצית : בנימין מינץ , יעקב לנדוי וזאב פישר - שיין . למנהיגות ארצית זו היה מעמד ביניים שבין פקידות , נטולת סמכויות ושיקול דעת , לבין מנהיגות מובילה וקובעת . שלושת חברי ההנהגה פעלו לכל אורך התקופה הנדונה בניסיון ליצור שיווי משקל פנימי בתוך פא " י — בין שמירה על ייחודיות ועצמאות , כהסתדרות חרדית השייכת לאגודת ישראל , לבין שיתוף פעולה עם היישוב הציוני . הם היו נתונים בין הפטיש לסדן , בין צורכי הפועלים בארץ שראו אותם והכירום מקרוב , לבין תפקידם הרשמי כנציגי אגודת ישראל פרנקפורט וורשה בתל אביב , בעלת האתוס האגודאי המתבדל . מלכוד זה עתיד ללוות את פא " י שנים רבות . הכורח להגיע לידי הכרעה יוביל לימים את מינץ לחבור , כחבר כנסת , ל ' חזית הדתית המשותפת' ולרוץ לכנסת במשותף עם יתר הסיעות הדתיות ; היה זה צעד נוסף של העדפת התפיסה הפרגמטית על פני האתוס הבדלני , ובמילים אחרות — העדפת איחוד השורות על הפילוג . מאוחר יותר , לאחר הבחירות לכנסת הרביעית , עשה מינץ מפנה משמעותי נוסף וחבר לממשלת ישראל — בניגוד לעמדת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל...
אל הספר