כאן המקום להרחיב מעט בעניין השמיטה דווקא בהקשר של יחסי פא " י עם הגוש הדתי ביישוב החדש . בערב שנת השמיטה תרצ " ח החליטו קיבוצי פא "י כפר סבא וחפץ חיים — בהחלטה משותפת — לקבל על עצמם את הקו המחמיר של החזון איש ולא לסמוך על היתר המכירה . אל הקיבוצים הצטרפו , בעידודה של ההנהגה הירושלמית , פועלים מהסניפים במושבות ובערים שהתחייבו שלא לקבל במהלך שנת השמיטה עבודות שאסורות בשמיטה . קרן היישוב , בראשותו של יצחק ברויאר , הכריזה על הקמת קרן שמיטה עולמית , שמטרתה לגייס מחברי אגודת ישראל בתפוצות את הסכומים הדרושים לאחזקת הקיבוצים בשנת השמיטה ולתמיכה בפועלים המקומיים שישמרו שמיטה . כבר בחודש אדר תרצ " ז ( פברואר 1937 ) גיבשו חברי נוער אגודתי כפר סבא תכנית עבודה לשנת השמיטה , ואחד מחברי הקיבוץ , משה שנפלד , ערך אותה באופן מסודר להפצה . על פי התכנית אמורים היו חלק מחברי פא " י לעבוד בעבודות מותרות בשמיטה , הן חלק מעבודות החקלאות והן עבודות בנייה וייצור , וחלקם היו אמורים ללמוד בישיבות בירושלים למשך שנה — ולחזור לאחר מכן לקיבוצים . התכנית , בשינויים כאלה ואחרים , אומצה על ידי קרן היישוב , קרי על ידי הנ...
אל הספר