כברויאר , גם לנדוי ומינץ החזיקו באופן נחרץ בעמדתה של אגודת ישראל נגד הרבנות הראשית , למרות הכבוד האישי הגדול שרחשו לרב קוק והתנגדותם להשמצות האישיות שהושמעו נגדו בירושלים . בטבת תרצ " ד ( ינואר 1934 ) החל משא ומתן בין ממשלת המנדט , הרבנות הראשית , הוועד הלאומי ואגודת ישראל , שנועד להקים מסגרת רבנית מוסכמת ליישוב היהודי בארץ ישראל . בלוי פעל רבות על מנת לקדם הסכם זה , אולם כאשר ההסכם כבר היה כתוב , יצא הרב דושינסקי , בלחץ הגורמים הקיצוניים באגודת ישראל , נגד עריכת ההסכם ולמעשה סיכל את חתימתו . ההנהגה בפרנקפורט קיבלה דיווח שוטף על התהליך במהלך כל המשא ומתן . מינץ ולנדוי לא היו מעורבים במשא ומתן , אך הדבר לא מנע מהם להציג את דעתם בפני יעקב רוזנהיים . במכתב , שנכתב בידי מינץ , כתוב כך : גם אני רואה את המשבר בפוליטיקה של אגודת ישראל בא " י ממשמש ובא בעקב עמדתנו השלילית בנוגע להצעת הממשלה לאחוד הרבנות , אחרי שבחוגי הממשלה כנראה קבלו הרושם מתחילה שאגודת ישראל והרב דושינסקי שליט " א יסכימו להסכם כזה , אם יוכנסו בו רק השנויים הדרושים ויחסנו השלילי עכשיו הוא להם כהפתעה שלא פללו לה . אבל בכל זאת ...
אל הספר