3.4.10 אֲשֶׁר

ε σ ρε אשר ( לא , ח ; לא , כ ; מו , ט ; פט , נא ; פט , נב ) . ברונו הזכיר את התיבה α σ ρε המופיעה בכתב יד וטיקן ושיער שאשר נהגתה פעם ב e ופעם ב , a ושבכך יש לתלות את השוני בתעתיקים . אולם היירונימוס מעיד על eser בלבד . באואר ולאנדר גזרו את אשר מן ˀ* atar המשוחזרת . בארט פוסל שחזור כזה ומציע את * אשר כצורת יסוד מקורית . ואילו מוראוקה השווה את המילית אשר עם המילה המילה הערבית . ˀ itr נראה שבעברית המשקל בעל i הוא עיקר . תעתיק המשושה ε σ ρε מייצג את הצורה הקדומה ˀ* i š ir שאולי התפתחה מן ) . ˀ* i š r ( u במסורת טבריה התנועה הראשונה התקצרה והונמכה ל a בגלל הגרוני ˀ שלפניה , והסגול מקורו בחוק פיליפי , ε > i היינו . ˀ εš r ˀ* i š ir במסורת בבל המילה מנוקדת בשני פתחים א ַש ַר . במסורת שומרון המילית נהגית , e åš r ואפשר שהיא גזורה מן , ˀ i š r ו å תנועת עזר היא . . 867 ראה ברונו , המשושה , עמ ' . 215 הוא פוסל את דעת פרצל המובאת אצלו ( עמ ' 215 ) שהעיצור š הביא לגיוון a ל . e . 868 ישעיה ב , כב ; יחזקאל מ , מט ועוד ; ראה זיגפריד , היירונימוס , עמ ' . 45 אמנם זיגפריד הזכיר גם את התעתיק aser ...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית