א . התנועה הסופית מובעת ב υο μ ηννεγα : η ומגני ( כח , ז ) , εδ λλ ηναθι דליתני ( ל , ב ) , ηυορ רוחי ( לא , ו ) , θ σ ω β α β ηνη ( מר ' θ σ ω β α β νη . ) תסובבני ( לב , ז ) , υο σβ α λ η ובצלעי ( לה , טו ) . . 283 במילה λ αω μ α ϊ התנועה e השתנתה ל , a כנראה בהשפעת הגרונית ; ראה . 2 . 5 . 6 . 1 יש להניח שהתנועה הזאת הייתה קצרה מפני שהתנועות הארוכות יציבות במשושה . . 284 הפעלים ενυο σσ υοφα ) * εενυο σ υοφα ? ) ונאספו ( לה , טו ) ו ϊ αθ λλ α λ υο יתהללו ( מט , ט ) תומכים במסקנה הזאת . . 285 תופעת ההימתחות ידועה במסורות שונות של העברית ; ראה על כך בהרחבה קימרון , ראש , בייחוד הערה 17 בעמ ' . 246 . 286 אך ניתן לפרש צורה זו כאנלוגיה ; ראה . 3 . 2 . 6 . 2 . 1 ב . התנועה הסופית מובעת ב ιεζο : ιε עזי ( כח , ז ; כח , ז ) σ ε λ ιε , סלעי ( לא , ד ) , β ε σ ιευα בשועי ( לא , כג ) . מסתבר שבמילים האלה התנועה הסופית ī נעתקה בהברה פתוחה ל . ē נראה שהאות η מצביעה על הנמכה ניכרת , ואילו הדיגרף ιε משקף הנמכה פחותה מזו ( ראה , 2 . 2 . 3 . 4 . ( 2 . 2 . 7 . 1 החוקרים נטו להסביר את הצורות האלה כט...
אל הספר