שאלת השפעת ההפסק במשושה שנויה במחלוקת . ברונו ( המשושה , עמ ' 430 — 429 ) חושב שהארכת ההפסק חלה לפני חיבור התעתיק , ויש עדויות לכך במשושה , כגון αδι ββ υορη ידברו ( לה , כ ) לעומת αδι ββ ρε ידבר ( מט , ד ) . אולם התנועות שבמקורן עמדו לפני שני עיצורים רצופים לא התארכו , כגון β εα ς באש ( מו , י ) . ינסנס דוחה את דברי ברונו ומציע תאוריה אחרת המנסה להסביר את הבדלי ההקשר וההפסק הן במשושה הן במסורת טבריה . מסקנתו — שאין בתעתיקי אוריגנס הארכת הפסק . לדבריו , בפעלים התארכה התנועה בהברה פתוחה מוטעמת , כמו ב , αδι ββ υορη ולא התארכה בהברה סגורה מוטעמת , כמו ב εζαχε β אכזב ( פט , לו ) . בשמות , לשיטתו , התארכה התנועה המוטעמת תמיד , לבד מן המקרים שבהם היא עומדת בהברה הסגורה במקורה בשני עיצורים , כגון ( β εα ς >( ˀ i šš באש ( מו , י ) . תאוריה זו מעניינת , אך לפיה יש לצפות להארכת תנועה בצורות הפסק , כגון , α σσ ενα , σ ε λ α ואין הדבר כן . נראה שבדיון בשאלה הזאת יש להביא ראיות מן המילים העומדות בסוף פסוק . כעדויות מסייעות תובאנה הצורות המוטעמות בטעם מפסיק חזק באמצע פסוק לפי מסורת טבריה . אמנם במ...
אל הספר