מסורת התעתיקים של העברית לא זכתה למעמד הראוי לה בין מסורות העברית . אמנם הסכימו החוקרים שהיא משקפת רובד קדום של העברית , ושמחקרה יכול לסייע בפתרון שאלות סתומות בדקדוק העברית המקראית . אולם למעשה מסורת הטור השני של המשושה לא תוארה מתוך עצמה אלא נתפרשה על סמך העברית הטברנית או על סמך מסורות אחרות . גישה זו טשטשה את דמות העברית שבמשושה . המחקר שבספר הזה מציע דיון כולל בתורת ההגה והצורות של תעתיקי אוריגנס . יסודותיו בנויים על התעתיקים עצמם על פי השיטה המוצעת להלן . תחילה בדקתי את המסורת מתוך עצמה , למשל האם יש עדויות לשווא נע בתעתיקים , ולאחר מכן השוויתי לבסיס המשותף של העברית , המשוחזר מכלל מסורות העברית ומן הלשונות השמיות . . 72 למשל בן חיים , עואנ " ש , ה , עמ ' . 41 , 40 . 73 ראה למשל ייבין , ניקוד בבלי , עמ ' . 519 , 514 , 481 . 74 ראה גומפרץ , מבטאי . ראה גם את הביקורות של קוטשר ושל בן חיים על ספרו של גומפרץ . . 75 כגון בלאו , סגול ; בן חיים , פיליפי ; קוטשר , מחקר השמית ; קוטשר , התנועות . . 76 ראה פסברג , כתיב וקרי . . 77 ראה קוטשר , מגילת ישעיהו , עמ ' ; 47 — 46 קוטשר , התנועות , ...
אל הספר