הפרק הראשון והשני ניסו להפיק תובנות מושגיות , ואילו הפרק השלישי עסק בבחינה תיאורית של כלל אי - רלבנטיות המניע , ולעומתם עניינו של פרק זה הוא בבחינה נורמטיבית של הכלל . בשלושת תת - הפרקים הראשונים שלאחר המבוא תיבחן תזת אי - הרלבנטיות באספקלריה של שלוש פילוסופיות מוסר שהוצעו כתשתית למשפט הפלילי . באשר לכל תורת מוסר שכזאת ייבדק , אם בהתחשב בהצדקות שהיא מציעה למשפט הפלילי , ניתן לתמוך בכלל אי - הרלבנטיות של המניע . שתי התיאוריות הראשונות שתיבדקנה תהיינה הגישות המסורתיות – ההצדקה הגמולית למשפט הפלילי המזוהה עם פילוסופיית המוסר של קאנט , והתיאוריה התועלתנית שאת ראשית פיתוחה השיטתי עשה בנתם . הגישה השלישית שתיבחן היא תורת מוסר של אתיקת מידות , כמו זו של אריסטו , אשר בשנים האחרונות מוצגת אף היא כתשתית תיאורטית אפשרית למשפט הפלילי . לאחר שיסתבר כי פילוסופיות מוסר אלו אינן יכולות להצדיק את כלל אי - הרלבנטיות של המניע , בין בהגדרתו כרצון במובן החזק ובין בהמשגתו כרגש שהניב את הפעולה , ייבחן בתת - הפרקים הבאים אם טיעונים כלליים אחרים יכולים להצדיק את תזת אי - הרלבנטיות . תחילה תיבדק השאלה אם ההצדקה...
אל הספר