במשפט הישראלי יתבסס טיעון הנגד על כך שהמחוקק לא קשר למילה " גזענות " את מובנה בלשון הדיבור , שאכן ניתן לאפיינו כמניע צופה פני עבר , אלא הקצה לה הגדרה מיוחדת לצורכי אותו סעיף , שממנה ניתן להסיק שמדובר דווקא במטרה . על פי ההגדרה שבסעיף 144 א לחוק העונשין , החלה על כל סעיפי סימן א 1 שאף הוא קרוי " גזענות " , גזענות היא – " רדיפה , השפלה , ביזוי , גילוי איבה , עוינות או אלימות , או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה , והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי אתני " . נמצא שסעיף ההחמרה בשל המניע של גזענות מכוון לעבירות שנעשו במטרה להשיג יעד חיצוני עתידי כלשהו בנוגע לציבור מסוים , בגלל אפיון ספציפי של אותו ציבור . בתת - הפרק הקודם נותחה מהות הרכיב הנפשי שמסתתר מאחורי המילים " בגלל אפיון כלשהו של הקרבן " . המסקנה הייתה כי מבחינה לשונית הביטוי האמור סובל גם שורה ארוכה של מניעים צופי פני עבר , וגם יחס של מטרה מוגדרת כלפי נסיבות . הובעה הדעה כי כאשר מדובר בסעיף שהוא צינור תחולה בחלק המקדמי של החוק , ניתן לאפשר את שתי המשמעויות , כיוון שממילא המבצע שנלכד בסעיף זה יואשם לבסוף בסעיף ...
אל הספר