(א) הצגת הטיעון – עבירות השנאה סותרות את כלל אי-רלבנטיות המניע

לכאורה נראה כי על ידי מעשה חקיקה זה הוכנסה לחוק דוקטרינה כללית של נסיבת חומרה המתחשבת במניע צופה פני עבר של המבצע . אכן , סעיף שקובע כפל עונש לקבוצת עבירות אם בוצעו " מתוך מניע של גזענות " , מדגים כי כלל אי - הרלבנטיות של המניע לקביעת האחריות הפלילית 79 חוק העונשין ( תיקון מס ' , ( 40 התשנ " ד – , 1994 ס " ח . 264 80 קוגלר סבר שסעיף 1 ד 144 מכונן עבירה אשר אחד מרכיביה הוא מניע צופה פני עבר . ראו יצחק קוגלר כוונה והלכת הצפיות בדיני עונשין , 500 ה " ש . ( 1997 ) 25 איננו נכון מבחינה תיאורית לא רק אם נראה במניע מטרה צופה פני עתיד , אלא גם כאשר נצמיד למונח מניע את המשמעות שהוצעה לו בחיבור זה – מצב נפשי של רגש או אמונה כלשהם שגרם למבצע לפעול , מבלי שתיאור של המצב הנפשי האמור יכלול את היעד החיצוני של הפעולה שהונעה על ידיו . כנגד המסקנה האמורה בדבר אי - הנכונות התיאורית של תזת אי - הרלבנטיות גם בנוגע למניעים צופי פני עבר , המוכחת מעיון בסעיף , 1 ד 144 ניתן להעלות שני טיעונים מרכזיים .  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

נבו הוצאה לאור