על המבוכה והייאוש בקרב המלומדים האנגלו - אמריקניים באשר ליכולת להבחין בין מניע לכוונה / מטרה , יכולה להעיד הערתם של לה - פב וסקוט , לאחר שסקרו את מקצת העמדות של הכותבים בסוגיה , שאולי מוטב לנטוש את המשימה לנסות להבחין בין מניע לכוונה , ופשוט לומר שהמשפט הפלילי המהותי מביא בחשבון חלק מן היעדים שהציב לעצמו המבצע , אך לא אחרים . הסיפה של הצעת השניים נכונה , אלא שלרישה המושגית של הצעתם אין עדיין מקום . הגדרות אחרות של המושגים מניע וכוונה אכן הביאו למבוי סתום קונספטואלי , בייחוד באספקלריה של כלל אי - רלבנטיות המניע , אולם נראה כי ההבחנה ששורטטה בפרק הקודם יכולה לעמוד במשימה . חלק מן הקשיים בהבחנות שהוצעו , נבעו מכך שגדרו של המושג כוונה ( intention ) לא היה ברור ומתוחם כל צורכו . ממש כמו בעברית , המילה האנגלית , intention על שלל הוראותיה , יכולה לקבל משמעויות אחדות הרלבנטיות לבחינת האחריות הפלילית , החל בשם כללי ליסוד הנפשי , דרך פעולה מכוונת , להבדיל מתנועת שרירים בלתי רצונית , וכלה בתת - הצורה הספציפית של מחשבה פלילית שהצעתי בפרק הקודם לכנות בשם מטרה , ושרק בעניינה עולה שאלת ההבחנה מן המוש...
אל הספר