ט. השוואה בין שתי שיטות הסיווג באספקלריה של הלכת הצפיות

יתרונה של מערכת המושגים המוצעת בחיבור זה , לעומת זו הקיימת היום במשפט הישראלי , ניכר בסוגיית החלת הלכת הצפיות על עבירות כוונה , מטרה ומניע . כידוע , הלכת הצפיות משווה את הראייה מראש של התרחשות התוצאות כאפשרות קרובה לוודאי לרצון לגרום אותן . ראשית , נראה כי על פי הסיווג שהוצע כאן , אין השאלה מעוררת כל קושי . כיוון שמטרה וכוונה מתארות בדיוק אותו יחס נפשי , כלומר רצון במובן החזק לגרום לתוצאה , ומכיוון שתיקראנה באותו השם – מטרה , אזי ברור שהלכת הצפיות תחול עליהן באותו האופן . מאידך גיסא , לאור ההבחנה הברורה בין מטרה למניע , נראה שאין כל פשר לדיבור על החלת הלכת הצפיות בעבירות שדורשות מניע . אם מה שמבחין בין מניע למטרה הוא העובדה שמניע הוא כל כולו פנימי , ואין הוא כולל בשום פנים יעד חיצוני עתידי שאמור להיות מושג על ידי המעשה , פשוט וברור שהלכת הצפיות איננה יכולה לשמש תחליף למניע . מסקנה זו אינה נובעת מהכרעה ערכית כלשהי , אלא עולה באופן לוגי מתוך ההגדרות שהוצבו . לשם ההדגמה נניח שלצד עבירת התקיפה קיימות שתי עבירות חומרה : עבירת מטרה של תקיפה כדי לגרום חבלה חמורה , ועבירת מניע של תקיפה מתוך מנ...  אל הספר