פרק שני הגות בימי הביניים

״השתחררות״ מהדאגה . נמצאנו למדים , שהמוטיב הדיאלקטי המרכזי של הספר משתקף במבנה הספרותי האסתטי שלו . הבחינות הספרותיות העסיקו את שביד גם בניתוח הכתבים הפרשניים ההלכתיים של הרמב״ם . במיוחד ניכרת קביעה זו בחיבורו על ההקדמה לפירוש מסכת אבות . החוקר הפוזיטיביסט איננו תמה מדוע הקדים הרמב״ם את הפסיכולוגיה לתורת המידות . הקשר בין מידות הנפש להתנהגות המוסרית המעשית הוא לכאורה טריביאלי . אולם החוקר המחשיב גם את הרובד הספרותי האסתטי , ובוודאי גם את הרובד הדידקטי , מוצא משמעות רבה בעובדה שהרמב״ם טרח להעשיר את הקורא בחומר פסיכולוגי שגרתי כרקע לתפיסה המוסרית המעשית . דוגמה להיבט הספרותי של תפיסת המסורת ניתן לראות באופן שבו פירש שביד את רתיעתו של הרמב״ם מלחבר חיבורים מסוימים . הרמב״ם ציין בהקדמת מורה הנבוכים שהוא ביקש לכתוב שני ספרים , ספר הנבואה וספר ההשוואה , אך חזר בו מכוונתו . שביד פירש מהלך זה כדלהלן : עתה נציין רק שהרמב״ם ראה סכנה גדולה בדיון גלוי ומפורט על האינטרפרטציה הפילוסופית של תורה שבכתב ובע״פ . שכן דיון גלוי ומפורט יחשוף לעינו של מי שאינו פילוסוף ניגוד שלכאורה בין הפילוסופיה האמיתית לתו...  אל הספר