אקריסיוס , מלך ארגוס , שמע מהאורקל בדלפי כי ימצא את מותו בידי הנכד שתלד בתו דנאה . בניסיון לסכל את נבואת האורקל כלא אקריסיוס את בתו היחידה עם משרתת בחדר תת קרקעי עשוי ארד בחצר ארמונו . זאוס , שחשק בדנאה , חדר לחדרה דרך הגג בדמות גשם זהב שטפטף בין רגליה והפרה אותה , ודנאה ילדה בן פרסאוס . אביה גילה את התינוק , לא האמין לדנאה שסיפרה כי האב הוא זאוס , כלא אותה ואת בנה בתיבה והשליך אותם לים . התיבה נסחפה לחוף האי סריפוס ודייג משה אותה ואסף את דנאה ופרסאוס לביתו . מיתוס דנאה נתפס כהמחשה לכוחו המשחית של הזהב , שגם חומות לא עוצרות אותו . במשך הדורות תיארו סופרים וציירים את דנאה כאישה תאבת בצע שהזהב השחית אותה . הורציוס ( במאה הראשונה לפנה “ ס ) פירש את גשם הזהב כשוחד שזאוס נתן לשומרים של דנאה וכאתנן לדנאה עצמה . בימי הביניים התפתחה פרשנות שראתה בדנאה את בת דמותה של מריה , אם ישו , שהתעברה ללא חטא מהאל . אבל הפרשנות המובילה בספרות ובאמנות אימצה את גישת הורציוס ואפילו הקצינה אותה בתיאור דנאה כאישה שמכרה את גופה בעבור זהב . אוגוסטינוס הקדוש , בחיבורו עיר האלוהים נגד הפגאנים , ייחס לדנאה את חטא...
אל הספר