בהכרח גם אצל סופר אחר , ופעמים שסופר אחד נוקט כמה סגנונות , ומה ששגור על לשונו של דובר זה אינו מהלך בפיו של דובר זה . משום כך ראוי להוסיף להרבה מן העובדות המוצעות כאן את אחת מאמירות ההסתייגות האלה . . 2 בתהליך הגיבוש והעיצוב של אוצר המילים ושל מערכת הדקדוק בעברית החדשה בתקופה של למעלה ממאה שנות דיבור פעלו כמה וכמה כוחות : גורמי פנים וגורמי חוץ . המורשה רבת הדורות - לשון המקרא ולשון חכמים , לשון הגאונים והעברית של המתרגמים בימי הביניים , לשון השירה בספרד והעברית 2 הרבנית וכן שפתן של חטיבות אחרות - שימשה מקור יניקה מתמיד לטובי הכותבים הן בעיצוב תבנית הדקדוק הן בגיבוש אוצר המילים . ומוסף על אלה יש להזכיר את הלשונות שהעברית הייתה אתן בקשר של קיימה , כמו הארמית , הערבית , לשונות אירופה העתיקות והחדשות , ואין צריך לומר יידיש 4 ושאר לשונות היהודים . כל הלשונות הללו השאירו את רישומן במיוחד הדוברים . הן אופייניות לדוברים שעשויים להיות שונים מאוד זה מזה . על כן צריך לקרוא בכל מקום את המשפט ' אצל מקצת הדוברים ' , גם כשלא הקפדתי לכתבו במפורש " . . 2 כבר נכתב הרבה על זיקתה של העברית החדשה לחטיבות ה...
אל הספר