משתי בחינות אפשר לדון על קיצורים אלו : מבחינה היסטורית ומבחינת שימושם במאות האחרונות ובימינו . א . מבחינה היסטורית . נראה , שתחילה היו מעתיקי ספרות חז " ל ממעטים בקיצורי מובאות , ועל יד על יד קיצרו אותן והנהיגו את סימן הקיצור וג ( וגו ' , וגומי , וגומר ) בטקסטים עבריים , משנה ומדרשי הלכה . רוב רובן של המובאות המקוצרות האלו היו מן המקרא , וכשנזדמן לקצר את לשון חז " ל , השתמשו באותו סימן , כמו שנמצא בכמה כתבי יד ( והובאו דוגמאות מתוכם בלשוננו לעם [ ראה הערה . [( 1 על דוגמאות אלו מן הראוי להוסיף דוגמה _מכתב יד עתיק ביותר , מן הספרא על פי כ "י רומי מנוקד ניקוד בבלי . שם נמצא בעמוד סד , שורה 7 " לשם מי שעשה וג " ( נדבה פרק יט , א , לויקרא ג , ט < במקום " לשם מי שעשה את העולם " , כמו שנשנה בעמ ' ס למטה ( נדבה פרשה יד , א , לויקרא ג , ג < . כמה וגו ' בקיצורי לשון חז " ל ישנם בדרשות הכפולות שבמכילתא מהדורת האראוויטץ ורבץ בחילופי הגרסאות של המהדירים מתוך כ " י א ( אוקספורד ) או מתוך כ " י כ ( מינכן ) או מתוך שניהם ביחד , בעמודים 37 ( לשמות יב , כב < , 271 ( כא , כ < , 275 > כא , כב < , 278 > כא...
אל הספר