פרק שלושה עשר אמנות התנועה בחינוך, בעבודה ובפנאי (אמצע שנות הארבעים)

הקדמה דיק מק ’קאו המאמר יוצא הדופן הזה ממחיש את העניין הנרחב של לאבאן בתנועה . ראינו שבשנות העשרה והעשרים עסק לאבאן בפעילות נרחבת דומה שהתמקדה כול כולה במחול . במ א מ ץ ו ה ת א ו ש ש ו ת , הוא טוען שהתיאטרון ( ואני חושב שכוונתו למופעים בימתיים , של מחול ושל תיאטרון גם יחד ) הוא שעורר את העניין שלו בצורות תנועה אחרות : הריאליזם הגובר של התיאטרון באותם הימים הוביל אותי לחקירה של תנועת עבודה בחקלאות ובתעשייה ... העניין שלי בתיאטרון מעולם לא דעך לגמרי , אבל התצפית שלי בתנועה נעשתה חדה יותר במשך כל אותן שנים וגם קיבלה משמעות רחבה יותר . בש ל י ט ה ב ת נ ו ע ה , הוא טוען שהשניים קשורים הדוקות זה לזה : ״במהלך ההיסטוריה כולה , שאבה התנועה על הבמה את השראתה מהתנועות המקצועיות של המגזר הגדול ביותר היום של האוכלוסייה , האנשים העובדים . ״ בהמשך הוא מסתמך על הקשר הזה : כעת , בתקופה שלנו , יצרה המהפכה התעשייתית מושגים חדשים של יופי אסתטי בכל האמנויות , כי הידע החדש שנרכש בתנועות העובדים הוביל לשליטה חדשה בתנועה על הבמה . להליכי ההכשרה למיומנות וליעילות בתעשייה יש מקבילות רבות לשיטות ההכשרה החדשות של...  אל הספר
הוצאת אסיה