הילד יש כמה סוגים של התייחסויות לילדים בספר של לאבאן : לילדים ממשיים שהוא התבונן בהם ושיחק עמם בשלושת גילאי הילדות שהעסיקו אותו – לפי סיווגו , גיל קדם בית ספר , גיל בית ספר וגיל ההתבגרות – ל״ילד״ בתור דמות שעברה אידיאליזציה , ולבסוף לנעורים בכתב מודגש , בתור רעיון שונה למדי , פוליטי יותר , של רוח השינוי בגרמניה . במובנים רבים , הילד הוא לאבאן עצמו , המוקסם תמידית משלושת עולמות הטבע ומדמיין את עצמו ״בדמות או בהוויה של חיה , של צמח , או אפילו של עצם דומם . ״ בלב תפיסת האתיקה והחינוך של לאבאן טמון הרעיון שהילד הוא אדם במצב הטהור ביותר , מצב דומה לזה של ה״פרא האציל״ , שלא טומא בתרבות מערבית עם ערכיה ומנהגיה המתכחשים לחיים . שני הקטעים שלהלן מראים גם כיצד לאבאן האמין שאפשר לעורר את האינסטינקט האתי הטבעי הזה בצורה הטובה ביותר באמצעות מאמץ תנועתי , ולא אינטלקטואלי , ומפני שגימנסטיקה חופשית מסייעת לפתח את חוש התנועה של הילד , היא מסייעת לו גם להיעשות ישות מוסרית יותר . לדעתו של לאבאן זה מובן מאליו : ״אי אפשר לעורר היום במחשבות של בני האדם אידיאלים עמוקים יותר , שיבטיחו את הזרימה כלפי חוץ אל הח...
אל הספר