מטרת פרקים 2 ו – 3 הייתה להבהיר מושגים בסוג של יצירת – כוריאוגרפיה הנעה בעיקר סביב רעיון הדיסיונקציה בין הגוף לתנועה ובין הביצוע לנוכחות . דנתי שם במושגים כמו " גופים חלקיים " ו " מכונות חלקיות " כמו גם באפרטוסים תיאטרליים של דיסיונקציה כמו " קופסת – ראש " , " דה – פיגורציה " ( -de fi gurement ) של הבמה ו " מערכים " הטרוגניים ( חיווט של גופים ודברים ) . פרק 4 בחן את ה " גמגומבע " כמושג המתאר התרחשות בו – זמנית של יצירה וביצוע , בעקבות ההתנתקות הביקורתית של בארוז וריטסמה מהאימפרוביזציה . הפרק הנוכחי ימשיך לפתח את אופן המופע בעקבות פרק , 4 אבל מטרתו היא לבחון את הבעיות הנוגעות לביצוע בלבד – הבעיות הקשורות בייצור היפעלויות ותחושות – ולדון במונחים התיאורטיים שדרכם אותן היפעלויות ותחושות נחלקות , מבולבלות או נחשבות בטעות לרכושם של הצופים . אף שהדיון שלי בהיפעלויות ובתחושות בביצוע יתנהל במסגרת המסורת התיאורטית של דלז – שפינוזה , עמדתי נוגדת את הטענה האונטולוגית הראשית של דלז על האמנות , כפי שנוסחה ב " מהי פילוסופיה ? " ( שחיבר עם גואטרי ב – , ( 2004 כלומר שתחום היצירה של האמנות הוא ההיפעלויו...
אל הספר