מבנה הספר כולל שישה פרקים ובסופם פרק מסכם . הפרק הראשון משרטט את המסגרת המתודולוגית למחקר באמצעות הגדרת סוג של מושג המסביר את שבע העבודות באופן הטוב ביותר . הפרק הפותח חוקר את היחס בין בעיות למושגים , בהסתמך על אונטולוגיית הביטוי של שפינוזה והתיאוריה של דלז על הרעיונות ב ה ב ד ל ו ח ז ר ה כמו גם על התיאוריה הקולנועית שלו , ומציב את ה " בעיה" כלוגיקת היצירה בשבעת המופעים . כל אחד מהמופעים מוצג בקצרה דרך הבעיה שהוא מעלה . הבעיות הללו נוגעות ליצירת המופע , לביצועו ולנוכחות בו , וכפי שנראה ביתר פירוט בפרקים הבאים , הן יעלו מגוון של מושגים אקספרסיביים . כל אחד מחמשת הפרקים הבאים מתמקד לפיכך במושג אחד או יותר ובמופע אחד או יותר . השיטה ליצירת המושגים הללו על – ידי ניתוח המופעים נגזרת מהטענה המרכזית לגבי הביטוי ואפשר להתייחס אליו כאל תיאור מבוסס תיאוריה . אני מראה כיצד האופן שבו מופע מסוים נוצר , מבוצע או ננכח מייצר מושג מסוים , כזה שכרוך בבידול של הגוף , התנועה ו / או הזמן והיחסים ביניהם , בין אם ביחס ליצירה , לביצוע או לנוכחות . באופן שמזכיר את מה שמכונה אקפרזיס ( ekphrasis ) בתיאוריה של הס...
אל הספר