שתי הצעות חוק שביקשה ממשלת ישראל לחוקק בשנותיה הראשונות של המדינה בתור מענה להשפעת הלעז - חוק שפת המדינה וחוק הנחלת הלשון - לא נחקקו בסופו של דבר . הרשות המחוקקת והרשות המבצעת במדינה לא הצליחו לעגן מעמד זה בחוק . בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת עושה " עדאלה " מאמץ מרוכז לכרסם במעמד הבכורה של הלשון העברית . בפברואר , 2007 במסמך שפרסם הארגון כבסיס של חוקה עתידית , ישראל מוגדרת " כמדינה דמוקרטית דו לשונית ורב תרבותית , להבדיל מהגדרתה הנוכחית כמדינה יהודית ודמוקרטית " . המסמך תובע להעניק מעמד שווה לשתי הלשונות , העברית והערבית , בכל תחומי התנהלותן ופעילותן של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת . זאת ועוד : הוא דורש שכל פסקי הדין של בית המשפט העליון , בתי הדין המחוזיים ובתי הדין לערעורים ייכתבו גם בערבית . יתרה מזו , הוצע גם שרשויות עירוניות ערביות יהיו רשאיות להשתמש רק בערבית . . 36 דברי הנשיא לפני חברי קני בתי הפרלמנט הגרמני , כ " ד בטבת תשנ " ו ( 16 בינואר , ( 1996 מרכז ההסברה ירושלים , עמ ' . 14 . 37 עיקרי הדרישות _כללר בין השאר : ביטול חוק השבות ושינוי חוק האזרחות , קביעת סמלי המדינה כמשותף ...
אל הספר