עד ראשית שנות השמונים של המאה העשרים , כל ההצעות שהעלו חברי הכנסת הערבים בכנסת באשר למעמד הלשון הערבית עסקו בצדדים המעשיים של חיי האוכלוסייה הערבית בישראל ובמגעיה עם השלטון המרכזי והעירוני . אולם כאשר נידונו בכנסת ההצעות לקבע בחוק את מעמד הלשון העברית - שלוש הצעות פרטיות לחקיקת חוק הלשון העברית והצעה של ועדה שמינה שר החינוך והתרבות - ראשי המתנגדים לכך היו חברי הכנסת הערבים , שכן הם ראו בהן קריאת תיגר על מעמד הערבית . בדיון שהתקיים במליאת הכנסת בהצעות החוק של חברי הכנסת זלמן שובל ומשה שמיר דיבר שר החינוך והתרבות זבולון המר על הצורך בבדיקת האפשרות לחוקק חוק בנושא הלשון העברית ומעמדה . חבר הכנסת תופיק טובי תבע להוריד מסדר היום את הצעת שמיר בדבר " חוק יסוד . - הלשון העברית " וטען שהיא מבטלת למעשה את מעמד הערבית כלשון רשמית במדינת ישראל . טובי דרש לשמור על זכות האוכלוסייה הערבית לנהל את חייה בשפתה הן ביחסיה עם השלטון הן ביחסי 8 השלטון עמה . . 6 דברי הכנסת , , 44 תשכ '' ו , עמ ' . 653 - 652 . 7 דברי הכנסת , , 89 תש " ם , עמי . 3336 - 3335 . 8 שם . בדיון מקדמי בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת ב...
אל הספר