מעמד הלשון הערבית הלכה למעשה

עם קום המדינה הונחה על סדר יומה של מועצת המדינה הזמנית " פקודת סדרי השלטון והמשפט תש " ח - , " 1948 ואושרה ברובה כבר בישיבתה הראשונה . בישיבה השנייה של המועצה , בי ' באייר תש " ח ( 19 במאי , ( 1948 אושר סעיף 15 ב הקובע : " כל הוראה בחוק , הדורשת את השימוש בשפה האנגלית , בטלה " . במילים אחרות , בוטלה ההכרה במעמד הרשמי של הלשון האנגלית , ואילו מעמדן של הלשון העברית ושל הלשון הערבית בלשונות רשמיות נותר ללא שינוי . בישיבות ועדת החוקה של מועצת המדינה הזמנית , שדנה בהצעת החוקה לקראת הגשתה לאספה המכוננת , נידונה , בין השאר , הצעת ליאו כהן , איש משרד החוץ , שתורגמה ונוסחה בעברית בידי משה זילברג , לימים שופט וממלא מקום נשיא בית המשפט העליון . אחד מסעיפיה עסק בלשון הרשמית במדינה - האם אחת או שתיים : " עברית היא שפתה הרשמית של ישראל . השפה הערבית תוכר אף היא כשפה רשמית באזורים בהם נחיתים [ = נמצאים ] המונים דוברי ערבית . אפשרות תינתן לדוברי ערבית להשתמש בשפתם , בעל פה ובכתב , בפני הרשות המחוקקת , בתי הדין , מחלקות הממשלה והרשויות המקומיות " . צבי לוריא ( מפ " ם ) אמר כי העברית תהיה כמובן הלשון הר...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית