במלאות ארבעים שנה לכינון האקדמיה ללשון העברית התקיימה ישיבת מליאה חגיגית בבית נשיא המדינה עזר ויצמן . שר החינוך והתרבות אמנון רובינשטיין ביקש להעיר שתי הערות על מצב הלשון העברית . בהערה אחת הוא ציין את הקושי שתלמידים נתקלים בו בסוגיית העברית הכתובה בשל הכתיב החסר והציע לשקול לפחות לכתוב בכתיב שאינו חסר לחלוטין . באחרת , שבצד העברית התקנית צצו סוגי עברית , " לשונות שאינן נפרדות ממנה , אבל גם אינן זהות לה " . הוא גרס שקשה מאוד בימינו לדרוש שהעברית התקנית תהיה השפה הבלבדית , ושפת קרייני הרדיו תהיה שפת יום יום . לרעתו , יש למצוא גשר בין השפה התקנית ובין השפה המדוברת , שכן התבצרות בשפה התקנית תגרום לאיבוד של חלק גדול מן הציבור 2 הישראלי . ' כעבור חודשים אחדים , בשלהי שנת תשנ " ד , הודה השר שיש בעיה עם הוראת הלשון העברית והספרות העברית . הוא ציין כי ספרים בעברית נרכשים והספרות העברית פורחת , ובכל זאת התלמידים שונאים ללמוד ספרות . השר ביקש מחברי האקדמיה הצעות כיצד לשפר את רמת הלימודים וגם את היחס הנפשי של 3 התלמידים ללימודי לשון וספרות עברית . ' ככלל אפשר לקבוע כי כל שרי החינוך והתרבות במדינת...
אל הספר