במליאת האקדמיה שהתכנסה במרחשוון תשכ " ו אמר אבא בנדויד כי החלטת ההנהלה של קול ישראל בעניין המבטא , המחייבת את כל השדרנים , מתגשמת בקריינים בלבד ולא בכתבים המשמיעים את קולם בתכניות למיניהן . בתחום הדקדוק חל שיפור , בעיקר בלשון הפרסומות המסחריות . לדבריו , ההישג החשוב ביותר הוא הפיקוח המוחלט על הלשון ברוב התכניות לבתי הספר , לנוער ולילד . יתרה מזו , נקבע הסדר חדש אשר לפיו הוא עצמו יבחן כל עובד חדש המתקבל לקול ישראל לתפקיד הדורש כתיבת חומר לשידור . הדיון במליאה התמקד בשאלת גבולות התערבותה של האקדמיה בתיקון הלשון בשידורי הרדיו . בנדויד דיבר על התלבטותו בשאלה האם מותר לו לפסוק הלכות בנושאים שיש בהם " מקצת שמא בצר הברי " . הוא ציין את המתח בין שני רובדי הלשון , לשון המקרא ולשון חכמים , בתחום הסגנון , דברים שאין בהם איסור והיתר אלא בחינות של טעם ועדיפות . לדבריו , אין מנוס מהכרעות , משום ש " זוהי הדרך 39 היחידה שיש בה סיכוי להגיע לעברית מקורית יותר מזו שפשטה בדורנו " . מאיר שלי העביר את הדיון העקרוני לפסים מעשיים והציע להנחות את יועץ הלשון ברדיו כיצד לפעול למען בהירות הלשון . הוא גרס שאין מקו...
אל הספר