האקדמיה לא רצתה לכפות את סמכותה החוקית על שירות השידור אלא ביקשה להתייעץ עם אנשיו כיצד לסייע להם להשליט את העברית המוחזקת על ידיה כנכונה . בטבת תשכ " ד נועדו יחד ראשי שירות השידור עם אנשי האקדמיה בבית האקדמיה . בדיון השתתפו חברי האקדמיה מאיר שלי , נסח החוקים במשרד המשפטים וחוקרת הפונטיקה אירנה גרבל . שניהם עמדו על החשיבות הרבה שיש בהקפדה על הגייה נכונה של העיצורים הגרוניים . שלי ציין כי בשל גלי העליות נזנחה הגיית האותיות חי " ת ועי " ן , שהיא יסוד ועיקר בלשון , והגיעו הדברים לידי כך שהמבטא הנכון , המזרחי , " הפך לסממן סאטירי , לאמצעי היתולי ... של הדמויות הנחותות " . גרבל ראתה בריבוי המבטאים בארץ מגרעת שאפשר לבלמה רק על ידי קביעת " מבטא ממלכתי " שיש לדבוק בו . אנשי שירות השידור היו ספקנים מאוד באשר להצלחת התביעה לאמץ את ההגייה הגרונית . דינה גורן סברה שהלשון המדוברת תתפתח בדרכים טבעיות , מתוך סיבות שלא כולן לשוניות מעיקרן . יוסף קריב , שהיה אחראי לתכנית " עברית לעם" לעולים החדשים , טען שאסור לה לשפת הרדיו שתתרחק יתר על המידה משפת הדיבור , כדי שלא תהיה לצחוק בציבור . הקריין הראשי משה חו...
אל הספר