גולת הכותרת של הפעילות הציבורית החוץ פרלמנטרית למען העברית ונגד התפשטות הלעז הייתה חקיקה שתעגן את מעמד הבכורה של הלשון העברית . כבר בתשל " ב עלה נושא זה על סדר יומה של ועדת שוחט במשרד החינוך , אך היושב ראש שוחט הרהר אם העיתוי ראוי לכך משום ההשלכות המדיניות העלולות 88 להשפיע כנראה על מעמד הערבית . . 86 דברי הכנסת , תשס " ה , עמ ' . 18365 - 18364 . 87 שם , עמ ' . 18366 . 88 פרוטוקול הוועדה לענייני תקנת הלשון העברית , י " ז בשבט תשל " ב ( 2 בפברואר , ( 1972 ג " מ , גל - . 13133 / 2 דיבורים ומחשבות בנוגע לצורך בחקיקה נשמעו במסגרות שונות בשנות השבעים , וכל מי שעסקו במעמד הלשון ותקנתה הגיעו למסקנה שיש הכרח בעיגון מעמד העברית בחוק . השתדלנות והלחץ הציבורי הביאו בעקבותיהם להצעות חוק של חברי הכנסת השמינית , זלמן שובל ומשה שמיר , ולייזום מהלך של שר החינוך והתרבות לחוקק את חוק הלשון העברית מטעם הממשלה . השר מינה ועדה ציבורית שבראשה עמד שלום לוין , נשיא הסתדרות המורים , שהיה המועמד המתאים לתפקיד זה בזכות מעמדו ומעורבותו הממושכת והרצופה בענייני תקנת הלשון . הצעות ועדת לוין היו מאוזנות מהצעות שמיר ,...
אל הספר