בתשרי תש " ט , לראשונה מאז הכרזת המדינה , נערכו בירושלים שתי ישיבות משותפות של הוועד לארגון מחדש ושל הוועד המרכזי של ועד הלשון בהשתתפות 3 חברים מתל אביב ומחיפה . ' השאלה המרכזית שעמדה על הפרק הייתה כיצד לבצע את המעבר מוועד הלשון לאקדמיה בלי לפגוע בחברי הוועד שלא יימנו עם חברי האקדמיה . באותה העת היה מספרם של חברי ועד הלשון 36 איש , סופרים ומשוררים , בלשנים וחוקרי לשון , מילונאים , מתרגמים ויודעי לשון . הייתה הסכמה כללית בדבר הצורך בהתפטרות כללית של כל חברי ועד הלשון לקראת ייסוד האקדמיה . אבל הדעות היו חלוקות באשר למספר החברים שיבחר ועד הלשון כחברי הגוף הבוחר ולאחר מכן כחברי האקדמיה בפועל . היה מי שגרס שיש לבחור בעשרה חברים לגוף הבוחר כדי להגדיל את השפעת הוועד על האקדמיה העתידה לקום . חבר אחר סבר שאין בוועד עשרה חברים הראויים להימנות עם חברי האקדמיה . 28 איזנשטדט ללשכת ועד הלשון בירושלים , כ ' ' ד באייר תש " ח , שם . . 29 בן חיים וטורטשינר למזכיר מדינת ישראל , י " ט באייר תש " ח , שם . . 30 איזנשטדט לבךחיים _, כ " ט כמנחם אב תש " ח , שם . . 31 זיכרון דברים מהישיבות המשותפות של הוועדה לר...
אל הספר