בישיבת מליאת הכנסת , שהתקיימה בט ' בתמוז תשי " ב ( 2 ביולי 1952 ) הציעה חברת הכנסת אסתר רזיאל נאור ( חרות ) לחוקק חוק אשר יקבע שהעברית היא לשון המדינה . בדברי ההסבר להצעתה ציינה רזיאל נאור שעם קום המדינה בוטל מעמד הלשון האנגלית כלשון רשמית , אבל הותירו " פירצה רחבה וחמורה בחיינו הציבוריים " בכך שלא עסקו בשאלת לשון המדינה . לדבריה , הלשון היא מסימני ייחודו ועצמאותו של כל עם , ובייחוד של עם ישראל , שהיה מפוזר , נטול מדינה ומסגרת ריבונית ממלכתית . בשל הקליטה הרוחנית של העלייה והמספר הרב של העיתונים הלועזיים שמטפחים " נכר וזרות " , יש נחיצות רבה לקבוע מקום חשוב ומכובד ללשון המדינה . ראש הממשלה השיב לרזיאל נאור ואמר בראשית דבריו : " הממשלה תכניס בשעתו הצעת חוק על לשון המדינה , שהיא כמובן מאליו הלשון העברית " . הוא ציין שתי סוגיות שהן תוצאה של העלייה לישראל : האחת , סיפוק צורכיהם התרבותיים של העולים בלשונות השגורות בפיהם , עד שילמדו עברית ; והשנייה , ההכרח להקנות להם בדחיפות את הלשון העברית ולחייב גם את המסגרות הלועזיות המשמשות אותם לסייע בהקניית הלשון העברית בתקופת המעבר . . 85 פרוטוקול היש...
אל הספר