אף על פי שבן גוריון היה עסוק ראשו ורובו בענייני המלחמה , מצא זמן לפגישות עם סופרים ואנשי רוח . הוא קרא להם להירתם למשימת הקליטה הרוחנית של המוני העולים , שבה ראה את גולת הכותרת של מימוש חזון המדינה היהודית החדשה . מצד אחד ביקש לפתוח דף חדש המתנער מירושת הגלות ולעצב דור חדש ודמות חדשה , מצד אחר ביקש להחזיר עטרה ליושנה ולהציב בראש סולם הערכים הרעיוני את התנ " ך ואת הלשון העברית . בפגישה בשלהי מרחשוון תש " ט ( 1948 ) קבל לפניהם בךגוריון " על חוסר צביון עברי בחיינו , בלבושנו , בשמנו , בסגנון חיינו , חגינו " . אמנם לכל אדם פרצוף מיוחד ולכל ציבור פרצוף משלו , אך יש לעשות מאמץ מכוון , אם כי לא מלאכותי , לעצב 74 צורה מיוחדת ומאוחדת לחיים בארץ . בפגישה שנייה , באדר תש " ט , ביקש בן גוריון לבדוק כיצד ניתן לשלב את הסופרים ואנשי הרוח במאמץ הכללי לגיבוש האומה וליכודה . בפגישה השתתפו גם השרים מימון , רוזן , רמז ושזר . בתחילת המפגש ציין בן גוריון שהמבחן ההיסטורי של מדינת ישראל יהיה ביכולתה לצקת את אחדות . 73 שם . . 74 ד ' בךגוריון , יומן מלחמה , ג , 26 בנובמבר , 1948 תל אביב תשמ " ג , עמ ' . 849 האומ...
אל הספר